בשאלוניקי ובקהילות נוספות ביוון נהגו הבנות להתכנס בראש החודש ולבקש סליחה זו מזו, בדומה למנהגי ערב יום כיפור. ייתכן שמקורו של טקס זה בתענית הנהוגה בערב ראש חודש, הכוללת צום ואמירת סליחות, ונועדה לפתוח את החודש החדש בטוהר ובשלום.

בכל התיאורים שנכתבו על חג הבנות עולה בבירור שמדובר ביום המוקדש לתמיכה הדדית ולשלום בין נשים. גם בתיעודים שנשמרו בקהילת שאלוניקי, רואים זאת היטב, בנות הקהילה היו שרות בלדינו: "פאס, פאס, פור לא קודא דיל פאפאס קי נון פוליאימוס מאס, אסטא נוג'י די חנוכה", כלומר – שלום, שלום, בחיי מחלפות ראש האב שלא נריב יותר עד ליל חנוכה.